נחשפתי לספורט מגיל 0 אבא שלי היה ספורטאי במספר תחומים ואף יצג את ישראל באולימפיאדה .

שיחקתי כדורסל  מגיל 9 מה שליווה אותי עד גיל 19 .

התחלתי לעסוק באימונים בצורה מסודרת ביוזמתי מגיל 10 , בגיל 12 כבר רשמתי את התוכניות של עצמי .

בגיל 14 רצתי את המרתון הראשון שלי , באותה תקופה יכולתי לעשות כבר 39 עליות מתח  

מגיל 16 התחלתי לאמן בפעם הראשונה במסגרות התנדבויות מה שלימד אותי המון על אימון ותנועה אנושית .

בגיל 19 למדתי את התעודת מדריך חדר כושר באוניברסיטת תל אביב .

וישר התחלתי לאמן בחדר הכושר של צמרות רעננה , עשיתי בין לבין גם אימונים אישיים .

בגיל 20 התחלתי לנהל חדר כושר שכונתי ברעננה – שבו חלק מהזמן הייתי גם לומד בעבודה שאר הזמן הייתי מאמן מתאמנים – באמת מאמן 1-1 מה שהביא לי המון ניסיון פרקטי 

וברוב הימים עבדתי בוקר וערב ותמיד עבדתי 7 ימים בשבוע , עבדתי סה"כ 16 שנה בעבודה זו 

בגיל 22 עשיתי את הקורס הראשון מתוך 3 שלמדתי אצל יואל שמואלי - יציבה וקינזיולוגיה אשר היה מאוד משמעותי לחיי ועתידי המקצועי – הייתי מאוד בראש של "הראד קור" - פאורליפטייג קשיחות – מן גישת אולדסקול והוא פתח לי צוהר וקשר לעולם הבריאות

בגיל 22 גם התחלתי את המסע לאוטודידקטיות 

בגיל 24 במקרה הרשמתי מומחה לפיזיקה בידע שלי בביומכניקה ומזה הציעו לי הצעת עבודה מהגדולות בעולם בתחום – זה העלה אותי בעוד מספר רמות במוטיבציה 

​

מגיל 26 למדתי בווינגייט ספורתרפיה ונהייתי ספורטתרפיסט מוסמך – תוך כדי שאני לקחתי את האוטו דדיקציה לרמה עוד יותר גבוהה – הייתי יושב בהרצאות עם עוד ספר ולומד 2 דברים במקביל , בכלל הייתי לומד מהיום ועד הלילה לא הייתי מבזבז אף שניה .

בשנה הראשונה בספורטתרפיה– החלטתי שאני במן שנת שיפור – רק לימודים אימונים ואוכל מדוקדק . – לאחר שנה זו פתאום לא היה מאבק יותר והכול היה קל – זה פתח לי את הראש לאפשרויות והגעה פרקטית לשליטה עצמית .

​

גם בשנה הראשונה בספורטתרפיה למדתי בפעם הראשונה את הקורס נירואנטומיה ונירופיזולוגיה אצל המרצה הכריזמטי צ'אלי רייכרד – מה שגרם לי להפנים שניורוסיאנס זה המפתח להתנהגות אנושית וזה נושא חובה לשלוט בו כמאמן ובכלל שעובדים עם בני אדם . 

אחרי המון סוגי לימודים סוף סוף השלמתי תואר ראשון מאוניברסיטה מהתחלה עד הסוף , רציתי לעשות ישר תואר שני אך המגזרת עבודה שלי לא אפשרה את זה אבל המגזרת העבודה שלי אפשרה לי בנייה אידאלית לעתיד מבחינות אחרות -  מן בית ללמוד כאוטודידקט וכמן מתקן אימונים למתאמן רציני  :

אז החלטתי לעשות תואר במן תואר שלא מסתיים – להרחיב את אופקיי אבל חבר שעבד באוניברסיטה פתח את עיניי ועשיתי את המסע למסגרת ללימודי רפואה – ה4 שנתי :

שיניתי את כול חיי ועבדתי קשה תקופה ארוכה ולרוב הצלחתי - חוץ מאימונים כול היום למדתי – במסע לרפואה . 

​

אבל שהגעתי למן קורס מכשול מבחינתי - שגרם לי בכלל לפקפק ביכולתי – הרהרתי על כוונתי – ולא מצאתי שום התמחות שהיא באמת רפואת מנע ומצאתי את האקדמיה חשובה אך מלאת פגמים – אז עברתי את המכשול אבל החלטתי לשנות כיוון -חזרה לאוטודידקטיות לבנות משלל מקצועות את המקצוע שלי  .

​

קרו לי הרבה דברים במישור האישי בדרך שגרמו לי לרצות לעזוב את הענף הזה – כי נדרשת יכולת קוגניטיבית גבוהה כדי להעריך את מה שאני "מביא לשולחן" – כאן אחרי הרבה שנים מצאתי תקווה שאולי בכול זאת יש שם אנשים שהיו מבינים \ = ראויים למה שאני יכול לספק לחייהם .

אז בתזמון מעולה הגעתי למה שרציתי בדיוק חודשיים וחצי אחרי שעזבתי את חדר כושר  ואני מוכן להראות לעולם רמה מקצועית שהם לא ראו בעבר .